מכתבים לרבה של העיר העתיקה
[ירושלים] הרב אביגדר נבנצל, שליט”א

בענין הר הבית ותגובתו

נושא 1: רב משה פיינשטין ואחרים
התירו עליה להר הבית

שאלה בעניין עליה להר הבית

עד עכשיו הרב תמך בשיטת האוסרים עליה להר הבית.

ואני שואל כאחד שלא עולה להר הבית, האם הרב סובר כך מתוך חשש שאין אנו יודעים גבולות הקודש בהר או האם ההתנגדות היא מצד החשש שאם נתיר ליחידים יבואו אחרים שלא ידקדקו ויעלו באיסור? ואם הסבה היא מצד החשש שאנו לא יודעים את הגבולות, מצאתי בשו”ת אגרות משה חלק או”ח ב’ סימן קי”ג ד”ה ומה שתירצת הרב משה פיינשטין לכאורה שהתיר עליה להר הבית בזמן הזה? וכן בספר האיש על החומה, תולדות מרן הגרי”ח זוננפלד מאת ש.ז. זוננפלד, מסופר שהרב זוננפלד היה מוכן להתיר לאומן יהודי להתקין שעון בהר הבית לצורך תפילת המוסלמים שם.

ואולי הרב בכל זאת חושש, בגלל האפשרות שנפל שבוש בתוך גרסת תשובת הרדב”ז בענין עליה להר הבית ששם הוא פסק להקל?

ואם כך, יש להעיר שלכאורה גם הרב עובדיה מברטנורא כתב במכתבים שלו שהוא שמע מהרבה, שאבן השתיה שבה עמד הארון, מוסגרת בתוך מסגד גדול ויפה בצורת כפה , לכאורה מדובר בכפת הסלע, ועליו אין השאלות שאולי יש על הרדב”ז. ויש להודות שהרב עובדיה מברטנורא כתב שהמנהג בזמנו היה, שהיהודים אפילו לצורך עבודה לא נכנסו לאזור בית המקדש.

ואולי החמירו על עצמם, מעבר לדין, שגם במקרה של הרב זוננפלד, כאשר הרב התיר לאומן יהודי לעלות, האומן ההוא החמיר על עצמו ולא עלה.

ואולי הרב רוצה להחמיר בגלל שיטתו של מר טוביה שגיב.

לגבי השיטה של מר טוביה שגיב, שרוצה לקלקל את המסורת בענין ההר, הרב רוגין אמר לי, שהוא בדק, והנתונים של שגיב הם מזויפים או חסרים.

והוכחה גלויה מצאתי נגד שיטת שגיב, בדברי רש”י, והספרי לבמדבר י’,ל”ב והגר”א בשם הירושלמי למדות פרק ב’ משנה א’ , בעל הטורים לשמות כ”ה,ב’, אור החיים לשמות כה,ט ורש”י לדברי הימים א’ כ”ח,י”ט. שמהמקורות האלו ברור שהר הבית תמיד היתה ת”ק אמה
על ת”ק אמה ולא כמו ששגיב דייק מדברי josephus flavius   שבימי הורדוס הר הבית הורחב למדות של 190 מטר על 190 מטר
[כולל תוספת הורדוס].

[לדעת הרב מנחם כשר, מקורו של הגר”א הוא מדברי הרא”ש על מידות ולא מהירושלמי, והרב זלמן קורן הגן על דברי הגר”א ואמר לי שהקרובץ שרש”י הזכיר בדברי הימים א’ כ”ח,י”ט הוא מהירושלמי]

ואם הרב אוסר עליה להר מצד החשש ששמא לא יקפידו לעלות בטהרה, יש לשאול האם הרב גם אוסר לגבי תוספת הורדוס ששם לכאורה אין חיוב לטהר?

ואם הרב בכל מקרה אוסר, האם הרב גם אוסר גם כאשר יש חשש שימסרו חלקים של מזרח ירושלים לרוצחים מקבוצתו של ערפאת וכדומה, ואולי עליה להר יקלקל את התוכניות?

יש להעיר שבספרו של הרב ישראל אריאל בית ה’ נלך הרב אריאל יש דוגמאות של רבנים שבדרך כלל לא תמכו סתם בעליה להר אבל לכאורה תמכו משום כבוש, וזה לשון הספר:

“ביום שחרור הר הבית נכנסו הרבנים הראשיים לישראל דאז – הרב איסר יהודה אונטרמן זצ”ל והרב יצחק ניסים זצ”ל להר הבית במנעליהם ובמקלם בידם, זאת, כדי להוכיח בעלות וחזקה של העם היהודי על המקום. כך גם הרב צבי יהודה קוק זצ”ל ורבי דוד הכהן הנזיר זצ”ל. רבני ישראל נכנסו להר הבית למרות שרחבת הר הבית וירושלים כבר נכבשו
בידי החיילים, שכן, כל כניסת יהודה להר היא ‘חזקה’, שדינה כדין ‘כיבוש’.”

ועיין באור החיים ויקרא כה,כה שמטרת חבלי משיח היא לתקן היחס של עם ישראל כלפי הר הבית.

בברכה

שלמה שיינמן

תגובת הרב נבנצל

בס”ד

שלו’ וברכה לר’ שלמה שיינמן שליט”א

גם אם הרב פיינשטיין זצ”ל התיר, מצד העיון, עלי’
להר הבית בזה”ז, הנה גדולי הרבנים שחיו בא”י בתשכ”ז, מכל המפלגות, אסרו
את העלי’ לכל המיתחם הנקרא כיום הר הבית, וקדם להם הרב אברהם יצחק קוק.

ת”ק אמה על אמה הוא יותר מ190 מטר על 190 מטר.

המקרה של הרב זוננפלד הי’ כשהיתה סכנת נפשות באי הענות לדרישת הגויים.

בשביל למנוע עליית רוצחים יש להשתמש במשטרה ובצבא, וכמובן שוטר או חיל יראי שמים יטבול קודם הכניסה לשם, יכניס לשם רק את הציוד ההכרחי, וילך רק למקום שהבטחון מחייב ללכת לשם.

אם אין זכרוני מטעני ה’ בקבוצה שעלתה להר הבית ביום השחרור גם כבוד אבי מורי זללה”ה, והם לא היו מודעים שהם חוצים את הר הבית, אלא חשבו רק שהם הולכים לכותל.

בברכת כוח”ט

צעיר הלווים

אביגדר
נבנצל