איזו תועלת היה יכול להיות לקב”ה לברוא ולהחריב עולמות לפני ששת ימי הבריאה

בס”ד

בראשית ואת גיל היקום

מאמר מאת שלמה משה שיינמן

איזו תועלת היה יכול להיות לקב”ה לברוא ולהחריב עולמות לפני ששת ימי הבריאה?

תוכן העניינים

• האם יש דעות עתיקות של חז”ל על בריאת העולם שגם משתלבת בהרמוניה יחד עם התיאוריה המדעית המודרנית?
• מהי בדיוק נקודת המבט שהקב”ה ברא והחריב עולמות?
• עוד על הרעיון של בניית והחרבת עולמות
• מה היה מטרתו של הקב”ה לבנות (לברוא) ולהחריב עולמות לפני העולם הנוכחי שלנו?
• האם יש תקדים מקראי שה’ מוכן לסבול הרס גדול של בעלי חיים וצמחים רק כדי ללמד את בני האדם לקחי מוסר?
• למה לא היה “דאגה” לאלוקים על מתן תמיכה לכופרים כאשר הוא השאיר ראיות עבור עולמות שנבראו בעבר ונחרבו?

האם יש דעות עתיקות של חז”ל על בריאת העולם שגם משתלבת בהרמוניה יחד עם התיאוריה המדעית המודרנית?

    נקודת המבט שהיא כנראה הקלה ביותר להרמוניה עם המדע המודרני היא ההשקפה הרבנית (התורנית) העתיקה מאוד שהקב”ה ברא עולמות והחריב אותם קודם לעולמנו, ולכן כל מה שאנו מוצאים מעל ל -6000 שנה הוא רק שרידי שאריות של עולמות קודמים, שמאוחר יותר נחרבו.

מה בדיוק היא נקודת המבט שהקב”ה ברא והחריב עולמות?

     זה נאמר במדרש קהלת רבה על הפסוק המקראי של קהלת פרק ג’ פסוק יא:

“ את הכל עשה יפה בעתו, א”ר תנחומא בעונתו נברא העולם לא היה ראוי להבראות קודם לכן אלא לשעתו נברא שנא’ את הכל עשה יפה בעתו, א”ר אבהו מכאן שהיה הקדוש ברוך הוא בונה עולמות ומחריבן בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו ואמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי, ר’ אלעזר אומר זה הפתח פתוח עד התהום שנא’ (בראשית א’) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד”, עכ”ל.

    בפירושו של מהרז”ו למדרש, הוא מסביר, “זה הפתח פתוח” וכו’, הוא הסביר, פירוש פסוק זה ראיה וודאית ונגלית לעין כל ואין עליו תשובה כלל. וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד דין הניין לי יתהון לא הניין לי כן הוא בהדיא בב”ר פ”ג סי’ ז’ , עכ”ל.

    כדי לתת לך מושג טוב יותר עד כמה הנ”ל הינו נקודת מבט עתיקה, הרב אבהו ורבי אלעזר חיו בערך בתקופה בין 2 –עד 2 וחצי מאות שנים (200 – 250 שנה)לאחר חורבן בית שני.

עוד על הרעיון של בניית והחרבת עולמות

    אני יכול להסתמך על השקפותיהם של הרב תנחומא, הרב אבהו ור’ אלעזר, כדי ליישב את התורה עם ראיות מדעיות עדכניות, כגון מאובנים עתיקים, אם ואני מדגיש אם, הם מתוארכים נכון רק בתנאי שהמונח “בניית עולמות והחרבת עולמות” אינו מרמז בהכרח על חיסול או סילוק טוטלי של העולם הישן, לפני יצירה או בנייה עולם חדש. הוי אומר ששרידים של עולם הישן נשארו אתנו עד היום הזה.
    הסיבות שמובילות אותי לפרשנות הן:

    1] רבי אבהו אמר בתחילה, ” מכאן שהיה הקדוש ברוך הוא בונה עולמות ומחריבן ” ואז חזר על דבריו בצורה קצת שונה, ואמר, ” בורא עולמות ומחריבן “. זה כדי להודיע לנו כי ההגדרה של הבריאה, כאשר מדברים בכלל על ששת ימי הבריאה כיחידה , יש לפרש כבניין. זאת בניגוד לפסוק הראשון של התורה, “בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ”, ששם הפסוק מתייחס לבריאה יש מאין, הבריאה מן האַפְסִיּוּת הטוטלית. העובדה שרק הבריאה בפסוק הראשון של התורה הייתה בריאה יש מאין ושאר הבריאה, היתה רק שכלול או בנייה מחדש של כל מה שנברא בתחילה, היא אכן דעתם של רבים מרבני היהדות הידועים (מגדולי ישראל), למשל, רמב”ם ורמב”ן.

    עכשיו, אם ששת ימי הבריאה אכן משמעותם שישה ימים של בנייה, עלינו לחפש תקדימים בעברית, כדי לראות אם בונים משהו חדש, קודם כל מחויב להיות חיסול מוחלט של הישן, וכך גם אנחנו צריכים לחפש תקדים לראות אם המושג “חורבן”, מציין תמיד, חיסול מוחלט של מה שהיה בעבר.

    כעת נבחן את תקדימי בית המקדש השני, שחז”ל מתארים כבנוי ולאחר כמה מאות שנים נחרב בשנת הלועזי 70 (למנינם) או 3830 על פי לוח העברי שבשימוש כעת (כפי שהוסבר בפירושו של בעל המאור לפרק הראשון במסכת עבודה זרה ).

    מן התלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ס”ב עמוד ב, נראה כי הצורה הכללית של בית המקדש הראשון, עדיין היתה מוכרת עשרות שנים, לאחר חורבן, כאשר החלו את תהליך הבנייה לבית המקדש השני. כך גם לאחר שבית המקדש השני נחרב רשמית, ממשיכים להתקיים אלמנטים מסוימים. כך למשל, רבי יהודה זולדן הביא מספר מקורות, כי עד 54 שנים לאחר חורבן בית שני, מזבח עדיין היה שם (על פי הנצי”ב בפרושו בהעמק דבר , דברים פרט ט”ז, פסוק ג’, אם כי נקודה זו על המזבח אינה מקובלת על כל העולם), או לכל הפחות אלמנטים של בית המקדש המרכזי (הנקרא “היכל”), הוסרו בתקופה מאוחרת יותר על ידי הרודן טורנוסרופוס (מסכת תענית דף כ”ט עמוד א, ראה גם את ירושלמי על תענית ואיכה רבה, שבו, שם הרודן מתקצר לרופוס).

כמו כן אצטט עובדה היסטורי מרב רוגין, ראש ארגון מרכז הר הבית, ארגון שדוגל באקטיביזם בעד בנין בית המקדש. הרב רוגין הביא הוכחה מתיאולוג לא יהודי, סיריל, שאבנים של אפילו קודש הקודשים היו עדיין גלוים לעין אפילו 280 שנה לאחר חורבן הבית השני.

וכך הוא אמר:

“רוב האנשים שלא ממש למדו את הנושא מבינים שכאשר בית המקדש נחרב, הוא נהרס לחלוטין ולא נשאר דבר. עם זאת, יש לנו מספר אינדיקציות כי חורבות בית המקדש היו עדיין גלויים על פני השטח במשך מאות שנים לאחר שנת החורבן.

הנוצרי, י.ש.ו. קילל את בית המקדש ואמר שיהיה זמן, ששם לא תהיה אבן אחת שעומדת על השני. סיריל שהיה הבישוף של ירושלים בסביבות שנת 350 למנינם, ניסה להסביר את הנבואה הזאת לתלמידיו שהרי היה ברור כי זה לא התממש. הוא אמר כי זה נכון כי הוא עדיין לא התממש, אבל עדיין תראה את הזמן שבו, לא תהיה אבן אחת עומדת על אחר, לא רק במקום של קודשים קודש אלא גם במקום הקירות החיצוניים . זה אומר בבירור כי חורבות קודשים קודש היו עדיין גלויים בשנת 350, מאתיים ושמונים שנה לאחר חורבן בית המקדש.

יתר על כן, למרות כל הרעיונות והמעשים הרעים של הווקף המוסלמי, על הר הבית, אפילו בזמננו, אנו עדיין מוצאים שרידים של בית המקדש הראשון והשני שנחשפו במקום הקדוש הזה.

    לסיכום הנקודה שלי, הרב אבהו, השווה את הביטוי “בורא עולמות ומחריבן” לביטוי ” בונה עולמות ומחריבן “. ויש תקדים להוכיח שתהליך של בנייה והרס, אינו דורש הסרה מוחלטת של שרידים מתקופה ישנה.

   2] בתנ”ך, ירמיהו (ירמיהו, ל”א, כ”א) נאמר: “כי ברא ה’ חדשה בארץ, נקבה תסובב גבר”. ברור, כי הרעיון של יצירה בפסוק זה אינו אזכור של בריאה יש מאין, אלא משהו חדש המופיע מתוך היקום שכבר קיים.

   3] רבי ישראל ליפשיץ, מחבר הפרשנות המפורסמת על המשנה, “תפארת ישראל”, כאשר הוא מתמודד עם הראיות מן המאובנות שכבר מצאו בזמנו, שהחיים היו קיימים על כדור הארץ לפני יותר מ -6000 שנה, גם הבין את המדרש, שמדבר על בריאת עולמות והחרבת עולמות, כמקור להסביר את מה שמצאנו. גם הרב אברהם יצחק קוק, הרב הראשי של ארץ ישראל המנדטורית (באגרת הראי”ה, כרך א, איגרת צ”א), השתמש בהצהרתו של רבי אבהו כהסבר אפשרי (אך לא כהסבר מוחלט) של התיעוד הגיאולוגי. מאמר של הרב אריה קפלן על גיל היקום, הנמצא כיום ב: http://www.simpletoremember.com/faqs/Kaplan-SimpleToRemember.com.pdf (עמוד 14 ו 15 של מאמר זה באינטרנט) כנראה גם תומך בפרשנות של התורה “בורא עולמות ומחריבן” כדרך להסביר את ממצאי המדע.

מה היה מטרתו של הקב”ה לבנות (לברוא) ולהחריב עולמות לפני העולם הנוכחי שלנו?

    ה’ משמש לעתים קרובות כמודל לחיקוי. לדוגמא, כשם שהקב”ה בנה את העולם במשך 6 ימים, ואז נח בשביעי, כך מספרת לנו התנ”ך, אנחנו אמורים לחקות את הקב”ה ולנוח ביום השביעי של השבוע. כמו כן, כתוב בתלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק א, “אבא שאול אומר אדמה לו, מה הוא רחום וחנון אף את תהא רחום וחנון”.

    לכן, ברגע שאנו רואים כי הקב”ה בנה (ברא) עולמות והחריב אותם, טרם שמצא העולם הנוכחית נאה לו, כך גם כאשר אנו יוצרים, עלינו להיות מוכנים ליצור בשלבים ולאחר מכן לפקח מעת לעת על התוצאות של המאמצים שלנו. כלומר, לסקור מה צריך להיות משופר יותר או להשתנות, ומה צריך להיות מושלך לחלוטין. בקיצור, ה’ לימד אותנו את שיטות הניסוי ואת האידיאל של התקדמות.

    אוסיף כי תכונת אופי הטובה הזאת של נכונות להתפתח לאידיאל יותר משופר נדרשת במיוחד כאשר אנו מתקרבים לגאולה מלאה; שהרי אור החיים לחומש ויקרא פרק כ”ה, פסוק כ”ה, מציין כי שאיפתנו להגשמה שלמה יותר של התורה, מתוך שאיפה לבנות מחדש את המזבח ואת בית המקדש, שבו נשתתף “בשולחנו של ה’ ” יגרום לגאולה לבוא יותר בזריזות; בעוד עצלות בענין זה מביא לנו את הסבל שנקרא “חבלי משיח”, אשר מפחית את התמריצים שלנו לשמור על “הדרך הישנה” העצלנית של עשיית דברים. מהר”ל בספרו, “נצח ישראל” גם מדגיש שחבלי משיח נצרכים כדי לשבור את הדרך הישנה של עשיית דברים כדי לפנות מקום לאידיאל המשיחי (אבל הוא לא מדגיש במיוחד את השאיפה לבנין בית המקדש כאמצעי למטרה הזאת).

    קראתי גם הצדקה אחרת ששונה לגמרי למעשי הקב”ה של בניית (בריאת) עולמות והריסתן לפני העולם שלנו, שדוגלת בדברים הבאים. אנו מעריכים בצורה טובה יותר, את הטוב שיש לנו, כאשר אנו מבינים בתחילה, את הכאוס, החיסרון, וההרס שיכול היה להיות. לכן, העולמות שנבראו ונחרבו קודם לעולמנו, נעשו בתחילה, כדי לתת לנו הערכה גדולה יותר של הטוב שיש לנו באמת וכדי להתמודד עם הפיתוי כלפי גאווה והכחשה של אלוקים כי לעתים קרובות הליקויים האלו מגיעים יחד עם הצלחה חומרית (ראה חומש דברים פרק ח’ פסוקים יא – יח כדוגמה). ככל שהמין האנושי משיג התקדמות חומרית גדולה יותר מאי פעם, כך האדם זקוק לתזכורות של הפגיעות המוחלטת שלו באמצעות ראיות חדשות המגיעות לאור על עולמות ישנות שהושמדו בסופו של דבר.

 

למה לא היה “דאגה” לאלוקים על מתן תמיכה לכופרים כאשר הוא השאיר ראיות עבור עולמות שנבראו בעבר ונחרבו?

רבותינו לימדו כי הקב”ה מעדיף ללמד אותנו תכונות אופי טובות, גם על חשבון “שזה נותן תחמושת” לאנשים שיש להם רצון להיות כופרים, לסלף את הטקסט בתנ”ך שמלמד אותנו את תכונות אופי טוב, כתמיכה לרעיונות הכפירה שלהם. לדוגמה לעיקרון הזה, כך כתוב בבראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ח :

רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר בשעה שהיה משה כותב את התורה, היה כותב מעשה כל יום ויום, כיון שהגיע לפסוק הזה שנאמר ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, אמר לפניו רבון העולם מה אתה נותן פתחון פה למינים, אתמהא, אמר לו כתוב והרוצה לטעות יטעה, אמר לו הקדוש ברוך הוא משה, האדם הזה שבראתי, לא גדולים וקטנים אני מעמיד ממנו שאם יבא הגדול ליטול רשות מן הקטן ממנו, והוא אומר מה אני צריך ליטול רשות מן הקטן ממני, והן אומרים לו למוד מבוראך שהוא ברא את העליונים ואת התחתונים, כיון שבא לבראת את האדם נמלך במלאכי השרת.

כך אנו יכולים לומר שהקב”ה השאיר ראיות מדעיות לעולמות הקודמים והחורבן שהתרחש להם, כדי ללמד אותנו תכונות אופי טובות, ולא היה מודאג מכופרים שיבקשו לסלף את הראיות לטובת רעיונות הכפירה שיש להם.

סדר ימי הבריאה

 יש לפחות 2 יתרונות לנקודת המבט שהאלוקים בנה (ברא) עולמות ואח”כ החריב אותם קודם לעולם שלנו. נקודת מבט זו, אינו מחייב את אדם להאמין שיש סתירה בין הגיל הנראה לעין של היקום לבין גילו האֲמִתִּי . זה גם מספק הסבר סביר, למה אנחנו כנראה מוצאים מאובנים יותר מ 6000 שנה. למרות שאני לא מסתיר את העובדה כי הטיעון “הדינוזאור העתיק” כראיה מנצחת סבלה תבוסה קטנה, שכן רקמות רכות ותאי דם אדומים נמצאו במפתיע בתוך כמחצית העצמות של מאובנים מדינוזאורים על ידי קבוצת המחקר בראשות פליאונטולוג, מארי שוויצר. ממצא זה היה מאוד לא צפויה עבור עצמות, שאמורים להיות מעל 65 מיליון שנה.  

לאלו המחפשים פרשנות תנ”כית שממזערת את המחלוקות עם הנחות יסוד של המדע המודרני, על פי תקדימים של מורה נבוכים כרך ב’, פרק כ”ה וסנהדרין צ”א עמוד ב, ששם הסכים רבי (יהודה הנשיא) לשנות פרשנות תנ”כית מסוימת על בסיס התנגדות מדעית של חכם שלא היה יהודי, (בשם אנטונינוס ) יש נושא חשוב נוסף שיש לטפל בו, כאשר לומדים את הפרק הראשון של חומש בראשית. כלומר, בחומש בראשית אין רק תיאור שהיה ששת ימי “בריאה” ואח”כ שבת. אלא מתארים (או מספרים) לנו מה קרה בימים האלו. כך למשל, אם אתה מבין את אירועי היום הרביעי של הבריאה בדרך מסוימת, עדיין יהיה לך סתירה גדולה בין התורה לבין האסטרונומיה, גם אם אתה מוכן לקבל כעובדה שהיקום הינו יותר מ 13.8 מיליארד שנים .

במאמר נפרד, אני אציע בע”ה, פרשנות לגבי ששת ימי הבריאה שיהא ידידותי למדע או לפחות נֵיטְרָלִי. מניסיוני, מצאתי שאם אני מרכז יותר מדי מידע במאמר אחד מעט מדי אנשים יהיו מוכנים להשקיע מזמנם לקרוא.

כדי לגשת למאמר זה, ….. לחץ כאן. 

---

מאמר זה נכתב בשנת תשס”ד (שנת הלועזי 2014).