תורת “המפץ הגדול” – הוכחת ה’ או הפרכת האמונה’?

דוד: אפתח בשאלה: האם אתה מכיר, פבלוב, את מה שנקרא עממית תורת “המפץ הגדול”? ואם כן, תאר אותה בבקשה.

פבלוב: בקיצור, תורת המפץ הגדול היא תיאוריה שמרבית המדענים מקבלים אותה, שהזמן, החומר ואפילו החלל – נבראו. ממה נבראו – זה אינו ידוע. המדענים סבורים, שזמן קצר אחרי שהתהווה היקום החדש, הוא – היקום החם ביותר והמתפשט – נעשה למעין פצצת מימן. תהליך המיזוג שביסודה יצר את גרעיני יסודות כגון מימן והליום מהחלקיקים הפשוטים עוד יותר שהיו בקיום. אחר-כך הצטנן היקום דיו כדי לאפשר את היווצרות האטומים, ועוד יותר מאוחר – מחומר זה נוצרו הגלקסיות.

דוד: האם אתה מכיר גם את הסיבות מדוע המדענים מקבלים את התיאוריה הזאת, ולא את התיאוריה האחרת שהיתה פעם אהודה עליהם, תיאוריית המצב המוצק של בריאה מתמשכת?

פבלוב: לא.

דוד: אזכיר לך שתים מהסיבות הללו. קודם-כל, בשנת 1965 הכללית, בחנו ארנו פנזיאס ורוברט וילסון במעבדות אי.טי.אנד.טי בל את החלל החיצוני באמצעות אנטנת רדיו ענקית שהוצבה בלווין. הם גילו איתות קלוש שבא בצורה אחידה מכל חלקי השמים. איתותים אלה הוכיחו שיש חום-רקע יסודי בחלל החיצון של 3 מעלות בסולם קלווין. וזה הוכיח למדענים, שתחילת היקום היתה במפץ גדול שיצר קרינה זו, שהצטנן עם הזמן, כיון שלתוצאות כאלה ציפו אנשי תיאוריית המפץ הגדול. שנית, תחזיות נוספות שנעשו על-ידי אנשי תיאוריית המפץ הגדול אף הן התאמתו. ז”א, נתונים שהושגו בניסויים מראים כי היקום כולל אחוזים מסוימים של איזוטופים של מימן, הליום וליתיום – התואמים את התחזיות. עם כל העובדות הללו, פבלוב, האם אתה אישית מאמין שתורת המפץ הגדול אמת היא?

פבלוב: כל עוד כל הראיות שבהישג יד קובעות שהיא אמת, אני מניח אומנם שהתיאוריה נכונה.

דוד: במלים אחרות, אתה בעצם מאמין בה’, בורא העולם.

פבלוב: ה’ איננו בעצם הסבר המספיק לי להסביר את המפץ הגדול, שהרי אני נשאר עם השאלה: מי ברא את ה’?

דוד: הבעיה שלך קיימת רק משום שאתה רואה בטעות את היקום כתוספת לאפסות בלתי-מושלמת שהיתה קיימת לפני כן. למעשה, לפני הבריאה, היה “היקום” במצב של מושלמות מוחלטת. היקום התהווה כאשר החליט הכל-יכול מעצמו להגביל את מושלמותו כדי לאפשר את קיומו של הבלתי-מושלם. לכן, פבלוב, צריך עכשיו להיות ברור לך שטעות להחיל על הבורא את אותם החוקים החלים על היקום הפיזי.

פבלוב: בעוד תורת המפץ הגדול נראית כתומכת בהשקפה שישנו בורא, היא נראית גם כמפריכה את היהדות. העולם איננו בן 6,000 שנה, כפי שנרמז בתנ”ך; גילו רב מזה בהרבה.

דוד: תורת המפץ הגדול סותרת רק אחדים מהפירושים הפשטניים של התנ”ך. אולם, תורה זו עשויה לאושש מספר פירושים לגיטימיים של סיפור הבריאה. למשל, אומר התלמוד במסכת חולין ס ע”א, שכל הדברים שנבראו על-ידי ה’ בתחילה לא נבראו בצורתם הצעירה והלא-בוגרת; אדרבה, הם נבראו בצורתם הבוגרת, כשהם מוכנים מיד למלא את תפקידיהם. אתה, פבלוב, הנחתי שתורת המפץ הגדול סותרת את היהדות כיון שהיא מצביעה על כך שהיקום היה בוגר לחלוטין כבר לפני 6000 שנה. למעשה, עשויה תורת המפץ הגדול – וכן מספר תיאוריות דומות אחרות – להוות בסך-הכל תמיכה לקביעת התלמוד שנברא העולם למצב בוגר. דברים כמו גלקסיות נראים כאילו הם בני מיליארדי שנים כיון שזהו מצבם הבוגר.

דרך נוספת לפתור את הסתירה הפוטנציאלית בין תיאוריית המפץ הגדול לבין השקפת היהדות על הבריאה היא לקבוע כי ששת ימי הבריאה שתוארו בספר בראשית, פרק א’, לא היו ששה ימים בני 24 שעות. אדרבה, הם היו שש תקופות זמן שארו מיליוני שנים או אפילו מיליארדי שנים. תמיכה בדעה זו נמצאת במדרש תנחומא, פרשת וילך מס’ 2.

הרב הראשי הראשון לארץ-ישראל, הרב א”י קוק, מספק תשובות נוספות. באחת מהן הוא מצביע על הקביעה במדרש בראשית רבה ג:ז ושוב ב-ט:ב, שהקב”ה ברא עולמות והחריב אותם לפני שמצא את עולמנו “טוב”. הרב קוק משתמש בקביעה הזאת לראות שהיו עולמות אחרים, לפני זה שהתנ”ך מדבר עליו. ממצאינו המדעיים עשויים להתגלות כראיות לקיומם של עולמות העבר הללו. ראה איגרות הראי”ה, כרך א’, מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, עמ’ 105 (הוצ’ מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ”ב, איגרת מסד 91).

פבלוב: האם היקום – על-פי מחשבת בני-זמננו – ימשיך להתרחב?

דוד: מדוע חשוב לך לדעת?

פבלוב: כי אולי דרכו של היקום להתרחב ולהצטמצם, כמו אקורדיון, לנצח. אולי זאת דרך להשלים את התמונה ללא הקב”ה.

דוד: אני מסופק אם אפשר לבנות מערכת של מפצים גדולים ללא-סוף, כיון שנראה שבכך יש סתירה להבנתנו את חוקי התרמודינמיקה. בדיוק כפי שהמדע המודרני מבטל את האפשרות לבנות מכונת תנועה נצחית, כך גם נראה שיצטרך לבטל את תיאוריית האקורדיון של היקום שהעלית. בשאלה שמא היקום שלנו יחווה רק מפץ גדול אחד או יותר, שאלה זו פתוחה עדיין לדיון, אך זרם החשיבה המרכזי הוא שלא יהיה עוד מפץ גדול.

פבלוב: אדבר בכנות: אינני מתמצא עד כדי כך באסטרונומיה שאדע אם טיעונך תקף או לא.

דוד: סביר בהחלט. אך בהנחה שהעובדות שהבאתי נכונות כולן, אתה מודה שיש בכך משום תמיכה באמונתי בה’.

פבלוב: יש בכך אומנם תמיכה, אך לא הוכחה מוחלטת, שהרי תיתכן דרך כשלהי לשקם את תורת המפץ-הגדול המתמשכת ללא-סוף שאנחנו איננו מכירים עדיין.

דוד: אז תרשה לי להציג את הראיה הבאה שלי.

פבלוב: טוב.

דוד: אני קורא לה “הוכחתו של רבי עקיבא לקיומו של ה'”.