ונתתיך לאור גוים

רשימת נושאים

  • תורת "המפץ הגדול" - הוכחת ה' או הפרכת האמונה?
  • הוכחתו של רבי עקיבא לקיומו של ה'
  • ה' ממשיך לפקח על עניניהם של בני-האדם
  • האם מצוות היהדות הן דרישות שהייתי מצפה לשמוע מבורא הכל-יכול?
  • פוליסת ביטוח למי שעודנו מפקפק
  • בגן עדן וגהינם
  • נסי מלחמת המפרץ
  • החפץ חיים שנא את מנהיגי רוסיה הקומוניסטית
    הקללה שהורידה את טרוצקי
  • מדוע ה' אפשר לשואה להתרחש?
  • רמז לתפקידו של המרגל, אלי כהן הי"ד, בתורה
  • קודים בתורה - לחיבור אינטרנט מהיר    
    אם יש לך חיבור איטי לאינטרנט לחץ כאן
  • קרבנות כחלק מתהליך של גאולה אע''פ שאין עושין תשובה חלקים ממאמרו של מר ש. שיינמן שקבל את הסכמת הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש
    לחץ כאן לשמוע לרב יוסי פלאי מדבר על מסורת ומקום המקדש
    לסרט בנושא- תולעת השני, לחץ כאן

    לעיין בהסכמת הרב ישראל אריאל, שליט"א למאמרי

    מצוה להשתדל להקריב קרבנות בזמן הזה! לחץ כאן

    תנ"ך

    תכלת

    לעמותת פתיל תכלת

    לחץ כאן

    הר הבית


    פרסומת

    ישיבת בית הבחירה
    תלמידי הישיבה עוסקים בנושאים הקשורים לבית המקדש, על מנת לעשות.

    רבי ישכר ש' טייכטל [הי"ד], קרבן השואה, מסביר מדוע ה' אפשר לה להתרחש

    ש: ידעו מראש על בוא השואה! ראה, למשל, פרק 77 בביוגרפיה של ה"חפץ חיים", מאת משה מ' ישר, שפורסמה באנגלית על-ידי ההוצאה לאור "מסורה". אולם לא מצאתי מעולם מקור משכנע המסביר מדוע היא אירעה. איזה חטא חטא העם היהודי, שדבר כזה יקרה לו?

    ת: יש אמנם מספר רבנים שמצביעים על רפיון יהודי גובר, לפני המלחמה, בסדרה שלמה של מצוות, אך אני מעדיף את גישתו של רבי יששכר טייכטל. הרב טייכטל מספק קשר ישיר בין סוג הייסורים שסבלו היהודים בשואה לבין התיקון שהייסורים אמורים היו להביא – תיקון שנזקקו לו אפילו יהודים נאמנים. מתברר גם, שהסברו של רבי טייכטל נתמך אפילו על-ידי "צופן תנ"כי".

    ש: תן לי את ההסבר, ואחר-כך תוכל להוסיף את הצופן "כתבלין לבשר!".

    ת: קודם, הקדמה.

    בספר בראשית, פרק ח', מתאר התנ"ך מבול שהרס את רוב בני האדם, החיות והצמחיה בעולם. פסוקים ו – ט בפרק זה קובעים:

    וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה כִּי מַיִם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה:

    רש"י, אשר פירושו – בניגוד לפירושים אחרים – חובה על יהודים יראי שמים (ראה משנה ברורה לסעיף רפה:ב), מספר לנו ששבעה ימים לאחר שנשלח העורב, שלח נח את היונה שלא מצאה מנוח לכף רגלה ונאלצה לשוב. כיון שהעורב נשלח ביום העשירי לחודש אלול, עולה מכאן, שהיונה נשלחה בי"ז באלול – תוך הסתמכות על פירוש רש"י לבראשית ח:ה וכן ח:ו, וכן הרמב"ן (לבראשית ח:ד), הציג את עמדת רש"י.

    (ראה גם את חישובו של התאריך של רש"י בפירוש הartscroll- לבראשית ח:ו.)

    מעניין לציין, שחוקי נירנברג האנטישמיים הוכרזו ביום י"ז באלול בשנת ה'תרצ"ה (בשנה האזרחית 1935). נוסף על כך, מלחמת העולם השניה, שפרצה ב1- לספטמבר 1939, התחילה – לפי הלוח העברי – ביום י"ז באלול ה'תרצ"ט.

    ש: אירועים רבים התרחשבו בי"ז באלול. כיצד קשורה פתיחתה של מלחמת העולם השניה עם שילוח היונה על-ידי נח, היונה שלא מצאה מנוח לכף רגלה, יותר ממיליארד מאורעות אחרים שהתרחשו אף הם בי"ז באלול?

    ת: כי הרב טייכטל מצא במקרה פירושים מדרשיים עתיקים וחשובים רבים בדיוק לפסוק: "ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה", המתחבר במישרין עם מלחמת העולם השניה. וכאן אצטט מדבריו:

    ועתה בא ברוך ה', וראה כי דברינו מפורשים במדרש חז"ל בפסוק "וישלח את היונה" – "יונה היא סימן לישראל. כשם שלא מצאה היונה מנוח לכף רגלה, כך ישראל לא יהיה להם מנוחה בגלות, שנאמר , 'ולא יהיה מנוח לכף רגלך' (דברים כ"ח, ס"ה). וכשם שהיונה שבה אל התיבה, כך ישראל עתידים לשוב לארצם מן הגלות מפני עול הגוים שנמשלו למים, שנאמר ,'הוי המון עמים רבים כהמות מים יהמיון [וסוף הפסוק, ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון'] (ישעיהו יז,יב). עכ"ד המדרש לאגדת נח (סימן ח'). הרי מפורש במדרש, שהגלות תדחקם לארצם. וכן נשנו הדברים במדרש איכה (א' [אות כ"ט]) בפסוק "היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח" (איכה א',ג') – "ר"ש בן לקיש אומר: אם מצאה מנוח לא היתה חוזרת". וכן הוא בב"ר (פרשה ל"ג): "ולא מצאה היונה מנוח" – יהודה בר נחמן בשם ר"ש אמר: אילו מצאה מנוח לא היתה חוזרת. ודכוותה: 'היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח' (איכה א',ג') – אילו מצאה מנוח לא היו חוזרים. ודכוותיה: 'ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך' (דברים כח, סה) – "הא אילו מצאו מנוח לא היו חוזרים" . עכ"ל.

    ש: המבול שטף גם את ארץ-ישראל, כך שנראה מוזר לחז"ל להשוות את תיבת נח, המקום שמצאה בה היונה מחסה, עם ארץ-ישראל.

    ת: התלמוד במסכת זבחים קיג ע"א מביא מחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש. טען רבי יוחנן שהמבול לא שטף את ארץ ישראל. ריש לקיש טען שהוא בהחלט שטף גם את ארץ-ישראל. אמר ר' נחמן בר יצחק שעיקר המחלוקת בפירוש הפסוק ביחזקאל כב:כד. בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם:

    (יש לציין, שאפילו ריש לקיש, הטוען כי גשמי המבול שטפו גם את ארץ-ישראל, סובר בכל זאת במדרש איכה [פרשה א:כט] אותו הדבר שהובא לעיל, בדבר הרמז בתורה ל'יונה שלא מצאה מנוח').

    ש: אמרתי, שיש צופן בתורה המאושש את עמדתך?

    ת: השמות "היטלר", "רומל" ו"דניץ" מוצפנים בספר בראשית, פרק ח!. במלים אחרות, השם "היטלר" מופיע, אות באות בסדר הנכון, בפרק – באותיות ה1035-, ה1004-, ה973-, ה942- וה911-. (להקל על האימות: האות הראשונה של המלה החמש עשרה בבראשית ח:כא היא אות מס' 1035).

    "דניץ" (המנהיג שנכנע בשם גרמניה אחרי התאבדותו של היטלר) מופיע, אות באות, בסדר הנכון, בפרק – באותיות ה1032-, ה1063-, ה1094- וה1125- (להקל על האימות: האות השלישית של המלה השלוש עשרה בבראשית ח:כא היא אות מס' 1032). אם אתה מתחיל מאות מס' 976 בפרק, תמצא שהשם "רומל" (המצביא הגרמני שאיים לפלוש לארץ-ישראל) מופיע פעמיים:

    פעם אחת על-ידי אותיות 976, 1007, 1038 וכן 1069 בפרק. והפעם השניה – על-ידי האותיות 976, 945, 914 וכן 883 בפרק. (להקל על האימות: האות מס' 976 היא האות החמישית של המלה האחת-עשרה בפסוק בראשית ח:כ).

    לחזק במקצת את טענתי, הייתי מצביע גם על כך, שהמלים "השואה" ו"ציון" מוצפנות אף הן בבראשית פרק ח, אך במרווחים של 62 אותיות (ולא 31!). "השואה" – על-ידי אותיות 972, 910, 848, 786 וכן 724; המלה "ציון" – על-ידי אותיות 1113, 1051, 989 וכן 927. (האות ה972- היא האות הראשונה של המלה האחת-עשרה של בראשית ח:כ, וה1113- היא האות השלישית של המלה הששית של בראשית ח:כב).

    ש: האם מחייב משפט התורה את היהודים לחיות בארץ, אפילו לפני בוא המשיח?

    ת: רבי יששכר טייכטל בספרו "אם הבנים שמחה" [מהדרוה עברית], עמ' 201-200, מסביר:

    "הא לך דעת רבינו איש אלוקים מגור שליט"א, שמצות בנין וישוב ארצינו הקדושה איננו קשור בשום זמן, אלא באפשרות והיכולת בלבד. (ובטח כוונתו היתה בזה, לשלול דעת ה"מגילת אסתר" שהבאתי לעיל, שתלה מצוה זו בזמן ביאת המשיח...

    וכן דעת ה"חרדים", בפרק א' ממצות עשה התלויות בארץ ישראל, שכתב בזה"ל: "מצות עשה מן התורה לדור בארץ ישראל, שנאמר וירשתה וישבת בה" ,ואמרו חז"ל שמצוה זו שקולה כנגד כל מצוות התורה, והוא מתרי"ג מצוות לרמב"ן ולרשב"ץ...

    וכבר כתבתי לעיל, דגם להרמב"ם הוא מן התורה – הישיבה בארץ, ומה שלא חשבה בתרי"ג מצוות – משום שהיא כוללת כל התורה (והוא ע"פ הכלל שהשריש בשורש הרביעי מספר המצוות – שלא למנות ציווים הכוללים כל התורה כולה), על כן לא באה במספר מנין המצוות. וכעת מצאתי לרבינו ה"אור החיים" הקדוש, בסוף פרשת נצבים , שכתב בזה"ל: "כי ישיבת הארץ – היא מצוה כוללת כל התורה". (ע"כ דברי האור החיים) והחיוב לכל בר ישראל להשתמש בכל האפשרות שתזדמן לו בכל עת ובכל שעה, בכל כח ועוז.

    ש: אם העלייה לישראל כרוכה מיד בהפסד סכום נכבד של כסף, האם אז אני עדיין חייב לעלות?

    ת: בלי הבעת דעתי המדויקת בנושא, אני מבקש לציין שלפי הרב טייכטל, רבנים רבים אינם ראויים לחוות את דעתם בסוגיה זו.

    הצעתי היא שתתקשר לרב תלמיד-חכם המפורסם בשל גישתו הידידותית למצות ישיבת ארץ-ישראל והצג לפניו את שאלתך.

    ש: האם יש לי הזכות להימנע מלעלות לישראל כדי לשפר את קיום המצוות שלי או לאפשר לאחרים לשפר את קיום המצוות מצדם?

    ת: הצעתי היא שתתקשר לרב תלמיד-חכם המפורסם בשל גישתו הידידותית למצות ישיבת ארץ-ישראל והצג לפניו את שאלתך.

    ש: האם יש לי הזכות להימנע מלעלות לישראל כיון שעד היום הצבא דורש שכל החיילים יישבעו או לפחות יצהירו שנאמנותם לחוקי המדינה עולה על נאמנותם לתורה, כאשר השנים מתנגשים? עובדה גם, שאחוז מפחיד של יהודים דתיים המשרתים בצה"ל משליכים בסופו של דבר את הכיפה שעל ראשם!

    ת: הצעתי היא שתתקשר לרב תלמיד-חכם המפורסם בשל גישתו הידידותית למצות ישיבת ארץ-ישראל והצג לפניו את שאלתך.

    ש: האם מצוה רק לבקר בישראל לתקופה קצרה, עד לפתרון הבעיה שבגללה אני נמנע מלחיות שם דרך קבע?

    ת: לפי ה"משנה ברורה", הערה כח לפרק רמח (של ה"שולחן ערוך", אורח חיים"), אפילו המטייל טיול קצר בארץ-ישראל מקיים מצוה.

    ש: בספר יהושע, פרק י', לומדים כי ה' השליך אבנים גדולות על אויבי ישראל, וכך גם בעתיד, במלחמת גוג ומגוג, לומדים מדברי הנביא (יחזקאל פרק לח), שה' ישליך אבנים על צבאות האויב. אם באמת ה' רוצה שהיהודים ישובו לישראל, מדוע אינו משליך אבנים על הרשעים?

    ת: בימיו של משה רבנו, ה' נמנע גם אז מלהשליך אבנים על האומות שישבו בארץ-ישראל. רק אחרי שהאנשים סיכנו את חייהם בקרב כאשר הנהיג אותם יהושע, רק אז התרחש נס האבנים (ואפילו באותו הדור, נסים לא התרחשו בכל קרב).

    מדברי הרמב"ם, אפשר גם להסיק שראוי לנקוט פעולה פיזית למען ארץ ישראל, אפילו לפני שזוכים לראות נסים המכלים את אויבינו. רמב"ם שלח מכתב לחכמי מרשילא נגד הזדקקות לאסטרולוגיה, ובמכתבו הוא כותב:

    וזאת היא שאבדה מלכותינו והחריבה בית מקדשינו והאריכה גלותינו, והגיעתנו עד הלום שאבותינו חטאו ואינם, לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים וטעו ונהו אחריהם, ודימו שהם חכמות מפוארות ויש בהם תועלת גדולה, ולא נתעסקו בלמידת המלחמה ולא בכיבוש ארצות, אלא דימו אותם יועילו להם. ולפיכך קראו אותם הנביאים סכלים ואוילים, ודאי סכלים ואוילים היו, ואחרי התוהו אשר לא יועילו ולא יצילו כי תוהו המה הלכו, עכ"ל הקדוש.

    רבי יששכר טייכטל העיר ("אם הבנים שמחה" [ מהדורה עברית], עמ' 175):

    הרי שאדונינו הרמב"ם האשים את אבותינו על חורבן ארצינו ומקדשינו, על שלא התעסקו בלמידת המלחמה ובכיבוש ארצות, אלא בילו ימיהם בתוהו ובוהו וסמכו על זה. ולמה לא האשים אותם על שלא התעסקו בתורה ובעבודה כדבעי למיהוי ? ועל כרחך, שזה לחוד לא מהני, וכדברי הרמב"ן בכמה מקומות (בפירושו על התורה) , דאין לסמוך על נסים, אלא צריך לעשות הכל מה שבטבע לעשות, ואז יבוא הסיוע מן השמים.

    אנו למדים מהמקורות הנ"ל שהעובדה שבעת כלשהי בעתיד ישליך הקב"ה אבנים גדולות על אויבינו אין פירושה שעלינו לקחת בחשבון ידיעתנו זאת בבואנו להחליט לפעול למען ארץ ישראל או למען בית המקדש. אדרבה, אם אנו שואפים באמת לשים קץ לגלות ולבנות את בית המקדש, עלינו לנקוט פעולות מתאימות שיקדמו שתי מטרות אלו בדרכי הטבע. ואם, חס וחלילה, לא ננהג כך, נצמצם את הסיכויים לראות את הנסים שאנו רוצים בהם בעתיד הנראה לעין [ראה גם את המבוא של רבנו בחיי לפרשת שלח-לך לרעיון דומה.].

    ש: פוליטיקאי חילוני ידוע בישראל טוען, אם אתה מבקש לומר שיהודים מסוימים היו ראויים לייסורים שנפלו בחלקם בעת השואה כתוצאה ממחדליהם הרוחניים, התוצאה היא, שאתה פוטר את הנאצים מאחריות לכל מעשי הרצח, העינויים, הגנבה, חילול ה', ועוד!

    ת: שאלה דומה נשאלה לגבי המצרים העתיקים שרצחו תינוקות ושעבדו את עם ישראל קודם

    יציאת מצרים. זאת אומרת, אילו גזר כבר הקב"ה בימיו של אברהם אבינו, שצאצאיו של אברהם ישועבדו ויעונו בארץ לא להם (בראשית טו:יג), מדוע היו המצרים ראויים לעונש על מעשיהם הרעים?

    תשובות שונות ניתנות על שאלה זו, ואזכיר כאן רק אחדות מהן (אך לא כולן):

    • 1. המצרים עינו את עם ישראל יותר ממידת הייסורים שנגזרה עליו לתקן בעיה רוחנית שהחלה כבר בימיו של אברהם.
    • 2. מניעי המצרים להזיק לישראל היו מניעי רשע, ולא משום שקיבלו כביכול הוראה נבואית מאת ה'. לכן, נענשו המצרים על מניעיהם וכוונותיהם הרעים.
    • 3. הקב"ה יכול היה להפעיל שליחים אחרים לענות את עם ישראל. העובדה שהמצרים בחרו להיות מלאכי הרשע – היא הסיבה לאשמתם.

    הערה נוספת לקורא:

    בהסתמכו על מידע שאינו מופיע כאן, הגיע מחבר מאמר זה למסקנה שהצפנים, ככלל, אמנם קיימים בתורה. אולם, אם מאמינים שהצופן המסוים שהוזכר כאן איננו משמעותי מבחינה סטטיסטית, אין זאת גורעת כלל מהאמת שבעמדתו של הרב טייכטל, שאיננה תלויה כלל בצפנים.

    אם הנך יהודי, אני מעודד אותך להשתתף בסמינר מיוחד מטעם ישיבת אש התורה (באנגלית), שם יציגו עדות סטטיסטית מוצקה (ששכנעה אפילו קציני צבא הקשורים בפענוח צפנים), שישנם בתורה כמה צפנים בעלי משמעות.

    לברר פרטים על הסמינר (תכנית דיסקוברי – Discovery), אפשר להתקשר טלפונית אל הישיבה (הקידומת של מדינת ישראל היא 972; קידומת האזור (02) והמספר 6272355, או אפשר ליצור אתה קשר באינרנט בכתובת הבאה: http://discovery.israel@aish.edu


    לנושא הבא
    הכותל האתר הוקם ע"י מר ש. שיינמן מתנועת חזון ציון
    כתובת ראשית www.vilnagaon.org/hebrew
    © 2002/ 5762 בלוח העברי