ונתתיך לאור גוים

רשימת נושאים

  • תורת "המפץ הגדול" - הוכחת ה' או הפרכת האמונה?
  • הוכחתו של רבי עקיבא לקיומו של ה'
  • ה' ממשיך לפקח על עניניהם של בני-האדם
  • האם מצוות היהדות הן דרישות שהייתי מצפה לשמוע מבורא הכל-יכול?
  • פוליסת ביטוח למי שעודנו מפקפק
  • בגן עדן וגהינם
  • נסי מלחמת המפרץ
  • החפץ חיים שנא את מנהיגי רוסיה הקומוניסטית
    הקללה שהורידה את טרוצקי
  • מדוע ה' אפשר לשואה להתרחש?
  • רמז לתפקידו של המרגל, אלי כהן הי"ד, בתורה
  • קודים בתורה - לחיבור אינטרנט מהיר    
    אם יש לך חיבור איטי לאינטרנט לחץ כאן
  • קרבנות כחלק מתהליך של גאולה אע''פ שאין עושין תשובה חלקים ממאמרו של מר ש. שיינמן שקבל את הסכמת הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש
    לחץ כאן לשמוע לרב יוסי פלאי מדבר על מסורת ומקום המקדש
    לסרט בנושא- תולעת השני, לחץ כאן

    לעיין בהסכמת הרב ישראל אריאל, שליט"א למאמרי

    מצוה להשתדל להקריב קרבנות בזמן הזה! לחץ כאן

    תנ"ך

    תכלת

    לעמותת פתיל תכלת

    לחץ כאן

    הר הבית


    פרסומת

    ישיבת בית הבחירה
    תלמידי הישיבה עוסקים בנושאים הקשורים לבית המקדש, על מנת לעשות.

    נסי מלחמת המפרץ

    [מאמר זה מהווה תרגום של מאמר באנגלית העוסק ברבים מן הנסים שהתרחשו במלחמת המפרץ.]

    הקדמה

    ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר. ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו. גם את הארי גם הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת א-להים חיים.

    ההימנעות מלהתחשב בנסי העבר כאשר שוקלים אם לנקוט צעדים להבטיח ריבונות יהודית על ארץ ישראל היא חלק מחטא המרגלים. הימנעות זו הביאה לגזר-דין המוות שנגזר על רוב אנשי בני ישראל בני עשרים עד ששים.

    כדברי רש"י, בפירושו לפסוק: "ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו" (במדבר יד:יא). ששם כתב רש"י, "בשביל כל הנסים שעשיתי להם היה להם להאמין שהיכולת בידי לקים הבטחתי."

    בהנתן מצבו הרוחני של דורנו, יש המתקשים להבין ולקבל שזכינו בעבר ושעוד נזכה לסיוע בדרך הנס.

    ליישב את הבעיה הזאת, אביא את דברי הנביא יחזקאל (לו:כב): "לא למענכם אני עושה, בית ישראל, כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם". בדרך דומה, מעיד פרק נט בספר ישעיה, שהדור שיזכה בגאולה עובר עבירות ומתכחש לה' וסוטה מדרכו של ה', מדבר דברי עושק ומרי ובודה מלבו דברי שקר (פסוק יג).

    ובדומה, על אותו הדור נאמר, שהאמת נעדרת והאיש שסר מרע זוכה למעמד החברתי של משוגע (פסוק טו).

    פרץ: הראה לי נס.

    אפרים: בכתב-העת, סידלינק (Seedlink), גליון מס' 21, נמנים אחדים מנסי מלחמת המפרץ. אך תחילה נביט בסטטיסטיקה:

    • · שוגרו נגד ישראל 39 טילי "סקאד".
    • · בסך-הכל נפלו על ישראל יותר מעשרה טון חומרי נפץ.
    • · לפי "סידלינק", בסך הכל ניזוקו 15,000 נכסים: 10,992 דירות, 235 בתים, 3773 מבנים אחרים
    • · מתו 13 אנשים – שנים מפגיעה ישירה של טיל, ואחד-עשר בעקיפין, או מהתקף לב או משימוש לא-נכון במסכה נגד גזים

    פרץ: אינני מומחה לעניינים צבאיים כדי לדעת אם הסטטיסטיקה שלך מחדשת לי משהו.

    אפרים: ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין [שהפקיד את נציגי מפלגת מרצ על החינוך הציבורי] צוטט כך: "אין כלי נשק נגד טיל. וגרוע מכך, אין מערכת התראה סבירה נגד טיל קרקע-קרקע."

    האלוף (מיל') הישראלי משה בר-כוכבא אמר: "צריך רק להרהר בתוצאות התקפות הטילים. מנקודת ראות צבאית, לא היתה להם כמעט כל השפעה. אמנם הם גרמו לנזקים רבים ביותר, אבל כמעט שלא היו נפגעים, וצריך לסכם ולומר, שגם זה היה חלק מתהליך המלחמה הבלתי ניתן להבנה והנסי."

    פרץ: אצטרך עוד לראות את הקשרן של האמירות המובאות ב"סידלינק" כדי להתרשם. ככלות הכל, התעמולה הסובייטית, למשל, שטפה את מוחם של רבים על-ידי הוצאת עובדות מהקשרן.

    אפרים: יופי! תמשיך לפקפק, כל עוד אתה מבטיח לי שלא להתעצל, ולברר את העובדות ואת הקשרן בכוחות עצמך. בינתיים, נביט באחדות מן המובאות מתוך העתונות הישראלית ש"סידלינק" סיפק.

    "אחרי שדעך הרשע ושכך האבק, החלו האנשים שקפאו מזועזעים על מקומם להביט סביבם. הם נדהמו לחלוטין לגלות שלא נפגע אפילו אחד מתוך 200 האנשים. כל הבנין התמוטט סביבם, אפילו שלושה מקירות המקלט נעלמו, ורק קיר המזרח נותר עומד [המקלט שימש גם כבית-כנסת, כך שאפילו המדפים שעליהם עמדו הסידורים והחומשים לא ניזוקו].
    "כאשר סיירו באתר ראש הממשלה וראש העיר, שאל ראש הממשלה אם היו במקום אנשים? "בהחלט," השיב ראש העיר. "היו כאן מאתיים בני אדם ובנס כולם ניצלו!" [משפחה, ירחון, 2 לפברואר 1991].
    "שלום וז'קלין ח', אעפ"י שלא היו אדוקים בדתם, נהגו לכבד תלמידי חכמים, ולאחרונה נרמז להם שכדאי לבדוק את המזוזות שלהם (קטעי קלף שעליהם רשומים פסוקים מהתורה, הנקבעים במזוזות הדלתות). למרות ההוצאה הכרוכה בכך, החליפו בני הזוג הצעיר את כל המזוזות הישנות במזוזות כשרות. כאשר פגע ה"סקאד" בשכונתם, נעקרה כל דירתם על-ידי ההתפוצצות. ארונות, חלונות ורהיטים נהרסו כליל. דלתות עפו, ומסגרותיהם נעקרו ממקומן. מתכולת הדירה, כל מה שנשאר היו המזוזות. למרות ההרס מסביב, משפחת ח' לא נפגעה [יתד נאמן, 2 לפברואר 1991].
    "תוך שניה נהפך קטע מרחוב לאי לשממה. נכחתי במספר מקומות שנפגעו על-ידי טילים, וכל פעם לא הצלחתי להבין כיצד יצאו אנשים חיים מהרס שכזה. מישהו שם למעלה שומר עליהם,

    אחרת – אין הסבר למה שקרה כאן הלילה.

    [כתב-עת חדשות לקציני הג"א].

    עשרת הטילים הראשונים – 17 נפצעו קל

    במקרה אחד, הוצאה ישישה מדירתה על-ידי שכנתה שהעירה אותה, ממש דקות לפני שנפגעה הדירה על-ידי טיל… אופה, המכין חלות לשבת, יצא מהמאפיה שלו ביום חמישי בערב, אחרי שלא הצליח למצוא קמח, דקות אחדות לפני שהמאפיה קרסה מפגיעת טיל… במקרה אחר נהרס כליל על-ידי טיל מקלט שהיה בוודאי מלא בחמישים בני-אדם, אילו התכוננה האוכלוסייה למתקפה קונבנציונלית (אך בפועל היה ריק מאדם, כיון שהאנשים היו בחדרים האטומים תוך ציפייה למתקפה כימית שלא באה)… וטיל שנחת בעורק תל-אביבי ראשי ביום שבת בבוקר – לא התפוצץ.

    [יתד נאמן, 25 לינואר 1991].

    הטיל נחת באמצעו של רחוב בשכונת מגורים. הבית שמעברו האחד של הרחוב התפורר כולו, אך דיירו הישיש נמשך ללא פגע מתוך ההריסות. ואילו הבית ממול גם הוא נהרס כליל, אך איש לא היה בבית בעת ההתפוצצות.

    איש אחר נלכד תחת הריסות הווילה בת-ארבעת החדרים שלו. בעוד צוותי הצלה סורקים את ההריסות, הם שמעו אותו מתחנן לעזרה; רק ראשו בלט מבין הקורות, אך למעשה הוא לא נפגע.

    שני כלביו שעמדו בשני עבריו בעת המתקפה – נהרגו במקום.

    [יתד נאמן, 22 לפברואר 1991].

    כשבאה ההתפוצצות אמרו "שמע ישראל" (אחת התפילות הנאמרות לפי המסורת דווקא כשמצפים למוות מידי). לא היה לנו זמן מספיק להיכנס לחדר האטום שלנו. הריסת החדר האטום היתה מלאה; היינו מחוררים כולנו על-ידי שברי הזכוכית המתעופפים לכל עבר שהרסו כל חפץ שבחדר.

    [משפחה].

    אסיים בסקירת תוצאות הפגיעה של סקאד מס' 31.

    העיתונות הראתה שבארבעה מקרים כשהחדרים האטומים בדירות שונות נפגעו מעט או קשה, דייריהם התגודדו ליד גרם המדרגות ולא תפסו מחסה בחדרים האטומים. בששה מקרים נוספים,

    לא היו הדיירים בביתם בכלל, ובכך נצלו מגורל חדריהם האטומים.

    לעומת זאת, היו דירות שנפגעו קשה באמת, שדייריהן תפסו מחסה דווקא בחדרים האטומים.

    במקרהו של אדם בשם נסים, הוא נמלט מחדרו האטום בעוד תוכן דירתו עלה באש.

    בשלושה מקרים נוספים, לכל הפחות, לא נפגעו במיוחד החדרים האטומים בעוד חלקים אחרים של הדירות נהרסו כליל.

    פרץ: כולם חשדו שמלחמת הקרקע נגד עירק תימשך כמה שבועות ותגרום מספר רב של נפגעים. במקום זאת, הכל הסתיים תוך ארבעה ימים כשבצד המנצחים נרשמו נפגעים מעטים בלבד. מדוע היו נסיה של ישראל פלאיים יותר מה"נסים" שהגוים זכו להם?

    אפרים: קודם-כל, מי קבע שמזלם הטוב היווה משום שלילה של נסי ישראל? אולי המדובר בנס משני שה' העניק לישראל כדי לקצר את המלחמה, התפתחות שתשים קץ לשיגור טילי ה"סקאד" מצד עירק.

    אולי יועד מזלם הטוב לשים מהר יותר קץ לאיום הגרעיני של עירק על ישראל, שהרי עירק התקרבה לשלב של ייצור פצצה אטומית לפני פרוץ המלחמה.

    או, שמא זרז הקב"ה את מלחמת הקרקע כדי להביא לכך שתסתיים המלחמה בפורים, חג שבו חוגגים את גאולתנו ממזימה של רצח עם.

    פרץ: בימיו של יצחק רבין, מחבלים ערביים עם כמות קטנה בהרבה של חומר נפץ פוצצו עשרות ישראלים. אם אתה רוצה שאאמין שנהנתה ישראל מנס או מנסים בעת מלחמת המפרץ, מדוע נפסק הדבר בתקופתו של רבין? מדוע הצליחו דווקא הרשעים? מדוע לא נמשכו הנסים?

    אפרים: הנביא ישעיה מלמד (נד:ב) כלהלן: "הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו, אל תחשוכי; האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי". תלמידי הגאון מווילנה (כפי שהוסבר בספרו של הרב ריבלין, קול התור, פרק ה') האמינו שדרושים שבעה עשר היבטי התרחבות כדי לקיים במלואו את הפסוק הזה.

    ועלינו לדעת מראש שכל הסגולות היקרות הכלולות בברכת הרחבה באות רק כשהפעולה נעשית תחילה ע"י בני ישראל עצמם באיתערותא דלתתא כפי שאומר הכתוב "הרחיבי מקום אהליך" וכפי שנאמר ביצחק אבינו שהוא בעצמו התחיל בזריעת האדמה ובחפירת הבאר ואחר כך באה ברכת ההרחבה מן השמים וכמו שנאמר "יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך", "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשי ידיך".
    כל הפעולות הכלולות ב"מצות הרחבה" חובה לעשותן ולחזקן בלי הפסק ובלי שום השהיה כדברי הנבואה שם הרחיבי מקום אהלך וכו' אל תחשובי היינו אל תפסיקי ויתדותיך חזקי.
    באותו פרק שבו נצטוונו על "מצות הרחבה" "הרחיבי מקום אהלך" יש לנו גם הבטחה נאמנה "כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאום ה'".
    ... אשריכם שתזכו לקיים מצות הרחבה עפ"י צו הנבואה הרחיבי מקום אהלך (ישעיה נ"ד) שמצוה זו תביא את קיבוץ הגלויות ברחמים, ככתוב שם אחריה כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו וגו' וברחמים גדולים אקבצך.

    תלמידי הגאון מווילנה סיכנו את חייהם פעמים אין-ספור כאשר עלו לישראל תוך הסתמכות על הבנתם את הנבואה התנ"כית שלפיה ההתרחבות תביא להצלחה. העובדה שהצליחו לייהד את ירושלים [עד כמה שנוגע להרכב האוכלוסין] נוטעת בנו את הבטחון לדבוק בניתוח המציאות שלהם כשמקבלים החלטות לעתיד.

    גם שמואל כ"ץ בספרו, שדה-קרב [ספר הנושא את הסכמתם של ג'ין ג' קירקפטריק ושל ג'ק קמפ] שבח את תלמידי הגאון ( עמ' 101-100)

    "ברור שעד עתה תבע מצבה של הארץ נפשות רבות יותר מכפי שניתן היה להשלים על-ידי עלייה. אך העולים שבאו עצמו את עיניהם בפני ההרס והעוני הגשמיים, וקיבלו באהבה כל קושי, כל נסיון, כל סכנה. כך בשנת 1810 כתבו תלמידיו של הגאון מווילנה שזה עתה עלו: 'באמת, כמה טוב לדור בארץ הטובה. באמת, כמה נפלא לאהוב את ארצנו… אפילו בשממונה אין לה מתחרים, בדממתה אין כמוה. טובים אפרה ואבניה.'

    "לפני עולים אלה משנת 1810 עוד עמדו נסיונות שלא שערו בנפשם. רעידת אדמה, מגפה ומתקפה רצחנית על-ידי כנופיית שודדים היוו כולן חלק מתולדות חייהם. אך הם היו אחת החוליות האחרונות בשרשרת הארוכה המגשרת על התהום הפעור בין יציאת עמם לגלות וזכייתו בעצמאות. הם או ילדיהם זכו להכיר אחד מחלוצי השיבה, סר משה מונטיפיורה, הנדיב היהודי מבריטניה שהגה במהלך רוב המאה התשע עשרה מגוון תכניות מעשיות ליישב את היהודים מחדש על אדמתם וקידם אותן. עמו הפציע שחר השיקום האפור. אחדים מילדי העולים ההם האריכו ימים כדי להשתתף במבצע, בתכלית ובתעוזה שבהנעת קבוצת שבעה יהודים בירושלים, בשנת 1869, לצאת מן העיר העתיקה ולהקים את השיכון הראשון מחוץ לחומותיה. כל אחד מהשבעה בנה בית לאורך הסלעים והתנים בשממה, אזור שנהפך עם השנים ל"נחלת שבעה". היום נחלת שבעה נמצאת בלב ירושלים העסקית, כשגבולה הצפוני רח' יפו, והיא משתרעת בין ככר ציון לבנק ישראל."

    אחת הסיבות העיקריות שחוותה ישראל נסי ישועה רבים יותר מפיצוצי האויב בזמנו של ראש הממשלה שמיר מאשר בימיו של רבין היא ששמיר היה מעורב בהתרחבות הרבה יותר מרבין. רבין העביר לערבים אדמה בתמורה למה שהיה בעצם הסכם הפסקת-אש שסיפק הזדמנויות מרובות להונאה.

    פרץ: אמת, רבין עסק הרבה פחות משמיר בהתרחבות, אך מדוע אפוא לא הביא אדונם הא-לוהי של היהודים שחולל את נסי הטילים – לנצחונו הפוליטי של שמיר איש ההתרחבות? אני שואל שאלה זאת במיוחד כיון ששמיר זכה בעצם לקולות רבים יותר מרבין בהתמודדותם האלקטורלית, ורק משום ש"שיטת הבחירות" החשיבה יותר את הקולות שניתנו למפלגות הגדולות זכה רבין בנצחון.

    אפרים: לקראת סיום כהונתו החל שמיר לצעוד לכיוון פיוסם של הרודנים הערביים, ובדיוק כפי שראש הממשלה "הימני", מנחם בגין, ויתר על הסיני וראש הממשלה "הימני", בנימין נתניהו, מסר את חברון ל"תלמידו של המן", יאסר ערפאת, אין כלל בטחון ששמיר לא היה הולך בדרך הזאת עם היבחרו מחדש. אך לצורך הדיון שלנו, נניח ששמיר היה מקדם בצורה כלשהי את ההתרחבות, עדיין יש סיבה לכך שנצחונו של רבין לא עמד בסתירה להשגחה העליונה.

    פרץ: מדוע?

    אפרים: לפני מאות שנים רבות, נרשם ע"י תלמידו של אליהו הנביא, שבדור שבן-דוד בא, יסבו אנשי הגולן מעיר לעיר ולא ירחמו עליהם [ ראה תנא דבי אליהו, אליהו זוטא טז:לא]. נמסר מפיו של יצחק רבין, שאנשי המחאה מהגולן (שדרשו שרבין יעמוד בהבטחתו מלפני הבחירות שלא לרדת מן הגולן) יוכלו להסתובב כמו פרופלרים, אך לא ישפיע הדבר במאומה על תכניות השלום שלו עם סוריה. הייסורים המלווים את הדור שבן-דוד בא חיוניים, לרוע המזל, לנפץ את ה"סטטוס קוו" ואת המחסומים הפסיכולוגיים המרתיעים את העם היהודי הן מגאולתו השלמה והן מגאולתו השלמה של העולם כולו. כפי שנאמר בספר ירמיה [ל:ז]: "עת צרה היא לעקב וממנה יוושע". קול התור מפרש את הפסוק כך: הייסורים עצמם יהיו סיבה לגאולה.

    פרץ: אתה שואף להוכיח שהקב"ה מנהל את העולם הזה בכך שאתה מצביע על נסים. עכשיו אני אראה לך נסים המצביעים לכאורה על המסקנה ההפוכה ממש.

    הספר, עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי , מאת ויליאם שיירר, רושם הזדמנויות רבות שבהן ניצל היטלר דרך נס מנסיונות התנקשות בחייו. בהזדמנות אחת, טמנו אויביו של היטלר פצצה מתוצרת בריטית במטוסו של היטלר וכיוונו אותה כדי שתתפוצץ בעיצומה של טיסה. תקוותם היתה שהתפוצצות באוויר תתפרש כתאונה ותוכל לסייע בידיהם לקדם את יתרונם הפוליטי.

    פצצת הזמן לא התפוצצה, וכאשר החזירו הזוממים את הפצצה לידיהם, הם גילו מדוע: מנגנון ההפעלה פעלה באופן בסיסי; הבקבוק הקטן נופץ, הנוזל המאכל שחק את התיל; הנפץ נע קדימה – אך הפצצה לא התפוצצה.

    בהזדמנות אחרת, מספר לנו עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, התפוצצה פצצה בחדר הדיונים של היטלר שפגעה בהיטלר אך לא הרגה אותו. לפי הספר, חמש דקות לפני ההתפוצצות הזיז את החפץ המסתיר את הפצצה – לשם נוחות ובלי להיות מודע למשמעות מעשהו – לצד המרוחק של רגל השולחן התומכת המוצקה. עתה נעשתה רגל תומכת זו מגן חלקי על היטלר, וזה – לפי שיירר – הציל את חייו ל האנטישמי הידוע לשמצה.

    פרץ: אם הקב"ה מנהל את העולם הזה, כיצד אפשר להבין את נסים שהרשעים זוכים להם?

    אפרים: בפירושו לבראשית יד:י, כותב רש"י שמלך סדום הרשע זכה בנס שאפשר לו להמלט מבור. מדוע? כיון שהיו בקרב האומות שלא האמינו שניצל אברהם דרך נס מהתנור שהושלך לתוכו, בעוד הוא גר בקרב הכשדים. אך כאשר נמלט מלך סדום דרך נס מהבור, הם האמינו למפרע גם בנסו של אברהם.

    מזרחי מסביר שעצם קיומם של נסים, אפילו לטובת הרשעים, שולל את התפיסה [האהודה היום אצל הכופרים], שהעולם נשלט על-ידי כוחות טבע עוורים ושאין שום כוח על-טבעי המנחה את עולמנו. כיון שמתקבל יסוד זה [שישנו כוח על-טבעי המנהל את העולם], יישבו מידע וראיות נוספים את הבעיות האידיאולוגיות הנוצרות על-ידי נסי הרשעים. לפי דעת המהר"ל, במקרה של מלך סדום, נסו של אותו מלך היה משני לנסים המרובים שניתנו לאברהם במלחמתו בארבעת המלכים.

    פרץ: האם יש לך מידע משלים כלשהו שיוכיח לי שיש לייחס לה' את הצלתו הפלאית של היטלר?

    אפרים: בהתחשב במגבלות הזמן והמקום, אציע עכשיו רק שתי ראיות. קודם-כל, כתוב בספר ישעיה (מב:כד-כה): "מי נתן למשסה יעקב, וישראל לבוזזים? הלוא ה' – זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו? וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה, ותלהטהו מסביב ולא ידע, ותבער בו ולא ישים על לב". מכאן למדים, שה' מוכן לשאת באחריות להצלחת הרשעים.

    ראייתי השניה המראה כי ה' שלט ועודנו שולט מושתתת על חומר הנלמד בסמינרים מטעם ישיבת אש התורה, סמינר המראה עדות למקורו הא-להי של התנ"ך.

    במגילת אסתר אנו למדים שאיש בשם המן שכנע את מלך פרס, אחשוורוש, לגזור מוות על כל היהודים בתחום מלכות פרס. כאשר שמעה המלכה על גזירה זו, היא הסתכנה וגילתה שבעצמה היא יהודיה. במהלכם של ימים אחדים מתרחש נס פוליטי. המן מוצא להורג, יהודי מתמנה למשנה למלך, ובחג הפורים נתלים עשרת בניו של המן [שגם הם אויבי היהודים] (התאריך נקבע עפ"י ניתוחו של מלבי"ם את הטכסט בתנ"ך).

    בפרק ט, פסוק י"ג מבקשת אסתר המלכה מהמלך ש"ינתן גם מחר… לעשות כדת היום, ואת עשרת בני המן יתלו על העץ". מעבר למשמעות הפשוטה של הפסוק, מביאה "אש התורה" ראיות שונות לכך שבפסוק רמז נבואי לתליית עשרה פושעי מלחמה נאציים ב16- לאוקטובר 1946, שהיא לפי הלוח היהודי שנת תש"ז [מסתיו 1946 ועד סתיו 1947].

    בשבועון "ניוזוויק", בגליון ה28- לאוקטובר (בשנה הכללית 1946) הובאו דבריו של יוליוס שטרייכר, אחד הנלהבים ביותר מעשרת הנאצים. בדיוק לפני שנתלה, הוא צעק משתה-פורים 1946. נוסף על כך, אם תבחן את הטכסט המשמש בימינו את העולם היהודי [ראה, למשל, בתנ"ך ירושלים בהוצאת קורן], תראה כי בפרק ט' של ספר אסתר, רשומים שמות עשרת בני המן. תראה גם ששלוש אותיות ברשימת שמות בני המן מודפסות בקטן (באופן חריג) בטכסט העברי.

    ב"מקרה", שלוש אותיות אלה [בדיוק לפי הסדר שהן מופיעות בספר אסתר] הן האותיות המסמנות את השנה לפי הלוח היהודי: תש"ז. השנה שבה נתלו עשרת הנאצים.

    פרץ: התורה מצווה עלינו לעשות דברים קשים רבים, כגון (שמות לה:ג): "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת." לדעתך, יספיקו סיפורי נסי הטילים לשכנע אדם לשמור שבת?

    אפרים: אינני יודע. אבל אגלה לך מה תקוותי הסודית. כתוב בספר תהלים (פרק קכ"ו): "אז יאמרו בגוים: הגדיל ה' לעשות עם אלה. הגדיל ה' לעשות עמנו, היינו שמחים." קול התור מסביר, שקידוש השם על-ידי ההכרה בעוצמתו של ה' ביחס לעמו תגרום ללא יהודים – שאינם חייבים לשמור שבת או לקיים את מרבית מצוות התורה – להודות שה' הגדיל לעשות למען היהודים, וזה אשר יביא אפילו יהודים קטני-אמונה להבין: הגדיל ה' לעשות עמנו.

    הערה אחרונה למעיין במאמר זה: אם הנך יהודי, אני מציע לך להרשם לסמינר מיוחד (באנגלית) המנוהל על-ידי ישיבת אש התורה, שם מציעים ראיות סטטיסטיות מוצקות (המשכנעות אפילו קציני צבא העוסקים בפענוח צפנים) שאמנם קיימים צפנים בעלי משמעות בתנ"ך.

    לברר פרטים על הסמינר (תכנית "דיסקוברי") ותכניות קצרות-מועד נוספות, אפשר לטלפן לישיבה במספר 6272355 (קידומת ירושלים – 02).


    לנושא הבא
    הכותל האתר הוקם ע"י מר ש. שיינמן מתנועת חזון ציון
    כתובת ראשית www.vilnagaon.org/hebrew
    © 2002/ 5762 בלוח העברי